רש"י על חולין נ״ח ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ח ע״ב:י״ד רש"י על חולין נ״ח ע״ב:ט״ז »

15 מֵתִיב רַב שֵׁיזְבִי: אֲחוּזַת הַדָּם, וְהַמְעוּשֶּׁנֶת, וְשֶׁאָכְלָה הַרְדּוּפְנֵי, וְשֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים, וְשָׁתָת מַיִם הָרָעִים, הִלְעִיטָהּ תִּיעָה, חִלְתִּית וּפִלְפְּלִין, אָכְלָה סַם הַמָּוֶת – כְּשֵׁרָה. הִכִּישָׁהּ נָחָשׁ, אוֹ שֶׁנְּשָׁכָהּ כֶּלֶב שׁוֹטֶה – מוּתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה, וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. קַשְׁיָא חִלְתִּית אַחִלְתִּית, קַשְׁיָא סַם הַמָּוֶת אַסַּם הַמָּוֶת!

פירוש רש"י על חולין נ״ח ב:ט״ו

15 תיעא - תור"א בלע"ז ועשב מר הוא מאד וכל אלו קשין לה:

16 כלב שוטה - אמרינן בסדר יומא דף פג: רוח רעה שורה עליו וכשנושך אדם שורה עליו והורגתו:

17 קשיא חלתית - דהכא אחלתית דשמואל:

18 וקשיא סם המות - דהכא אסם המות דמתני':

« רש"י על חולין נ״ח ע״ב:י״ד רש"י על חולין נ״ח ע״ב:ט״ז »